מקרה שהיה כך היה :
מונחת במצב רגשי מאד מורכב הגיעה אלי לקליניקה, שם פרסה בפניי בקול חלוש
את מצבה הרגשי והחרדות שהיא חווה.
השאלה הראשונה ששאלתי היא כמו מה הדבר נראה.
היא השקיטה ואמרה לבסוף “זו הרגשה כאילו אני חפץ שנופל לבור”.
מאותו רגע היה ברור לחלוטין שהתת מודע שלח אות מתוכו, רמיזה למה שהיא לא ממש מבינה .
לקחנו את המטאפורה והיא ציירה אותה על גבי הדף ונתנה לה ביטוי.
במרחב הדף ניתן היה לראות בפרטים הראשונים את מצוקתה .
היא בחרה לצייר בצבע אחד בעט, ובשקט בשקט ציירה את עצמה צונחת לתוך בור עמוק .
לאחר שהיא סיימה התחלנו לחקור בדיוק כמו בעבודה עם חלומות,
חקרנו את הדימוי שהגיע בדקנו מה מסביבה , מה בצדדיו ומעליו .
התמונה שהתגלתה די מפחידה אבל ברורה .
גילינו שממש בקרקעית נמצאות נערות אפילו ילדות כמוה שצועקות מכאב הבדידות.
ברגע הראשון היא פחדה מהן אבל לאט לאט הגיע מתוכה רגע להסתכל על מה שהגיע
והיא תיארה לי תחושה של רווחה ורצון לסייע להם להיות מאושרות יותר.
היא גילתה בקרקעית את הילדה הפנימית שלה איתה תקשרה וממנה שאבה כוח.
לקרא סיום המפגש כשהיא מצוידת בכוחות שונים
היא ביקשה לעלות למעלה יחד עם מספר ואיכשהו היא מגלה את הזיזים על הסלע בצידי הבור
עליו בחרה היא לטפס.
השימוש בכוחם של דימויים, דמיון ומטאפורות הוא עוד כלי עבודה יצירתי ועוצמתי לטיפול בחרדות וטראומות.
ברור לגמרי שהתת מודע המשיך את העבודה אחרי שסיימנו.
רגעים של אושר !