מאז שאני זוכרת את עצמי תרמיל מסע היה מעבר לרק תרמיל עבורי .
לא היו לי תיקים של בנות כאלה ואחרות’ תמיד היו לי תרמילים.
ככה הסתובבתי בארץ ובעולם וזה לא חשוב לאיזה אירוע הגעתי,
תמיד היה לי תרמיל שנשאתי באהבה גדולה.
בתרמיל הזה אספתי את כל החוויות אותם עברתי עם אנשים ולרוב לבד.
לתוך התרמיל הכנסתי פתקים לתזכורת , זרעים של עצים שפגשתי במסע ואבנים מיוחדת שהטבע העניק לי, הם היו מעטים אבל הסכמתי לקחת בודדים מהם אצלי לעולמים.
וממש כמו בטכניקת העוגנים מהכל כך מוכרת מעולם NLP כל אבן וזרע קטן ופתק היו כעוגן עבורי לרגעים עוצמתיים בטבע , רגעיים שהשרו עליי כוחות על ותחושת מסוגלות בלתי נדלת. ב
כל סוף לקראת הקיץ שנה הייתי נוסעת לחנות מאוד מסוימת ברחוב יפו בירושלים
שם עולה במדרגות החנות ומגיע לעולם שלם של תרמילים יכולתי לבלות שעות בחנות זו.
כל תרמיל היה עבורי מיכל פנימי לתוכו יכולתי לצקת כל חלום ובקשה שייחלתי לעצמי.
בתוכנית המסע שלנו אנחנו מלמדים ילדים ובני נוער להתחבר לתרמילים שלהם החיצוניים וגם הפנימיים, מזמינים אותם לשחרר החוצה כל מה שלא רלוונטי ומיותר
ולהשאיר מקום לדברים החדשים שייכנסו במהלך הטיפוס.
זכרו מקריאה שעשיתי תרמילאים שמטפסים על הרים גבוהים מאוד לוקחים איתם תרמילים קטנים שיש בהם מעט מאוד דברים שהם צריכים. רוב הדברים קיימים כבר בליבם ואין כוח חזק יותר מכוחו של הלב.
בהצלחה במסע
